"המוציא מחברו עליו הראיה". מדובר בכלל ראייתי הקובע כי על התובע להוכיח את טענותיו. לשם כך, חוות דעת מומחה חיונית מאוד במקרים של רשלנות רפואית. תביעה ברשלנות רפואית חייבת להיתמך בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלבנטי. בחוות דעת זו, יפרט המומחה מהו הסטנדרט הרפואי המקובל וכיצד, במקרה זה, חרג הצוות הרפואי ממנו. אותו מומחה, או לעיתים מומחה אחר, יצטרך גם לקשור את הנזק שנגרם לרשלנות הנטענת. בתביעת רשלנות רפואית לעיתים נדרשות יותר מחוות דעת אחת והדבר תלוי במורכבות המקרה. לרוב, המומחה הרפואי יבקש תחילה לעבור על החומר על מנת לגבש את עמדתו לעניין הרשלנות ורק לאחר מכן יאשר כתיבה של חוות דעת. מחיר חוות הדעת של המומחים משתנה ממומחה למומחה ומתחום מומחיות אחד לאחר. המחירים יכולים להיות בין 3000 ₪ בתחום מסוים ל-20,000 ₪ בתחום אחר.
מעבר לניהול של תיקי רשלנות רפואית, משרדנו מעניק שרות של השגת חוות דעת רפואיות, בתחומים השונים, עבור עורכי דין.
לשם מה דרושה חוות דעת רפואית ?
חוות דעת מומחה תתייחס לשתי שאלות מרכזיות במקרים של רשלנות רפואית:
האם הרופא או הצוות הרפואי חרג מסטנדרט הטיפול המקובל של הרופא הסביר ?
חוות דעתו של המומחה תתייחס באופן ספציפי למקרה המדובר. היא תכלול עובדות ופרטים על המקרה, כפי שבאים לידי ביטוי במסמכים הרפואיים ובסיפור המשפחה. חוות הדעת תכלול התייחסות לסטנדרט הרפואי המקובל במקרים, כמו המקרה המדובר, תוך פירוט כיצד על הצוות הרפואי לפעול. בנוסף לכך, המומחה יכתוב את חוות דעתו, האם במקרה זה, חרג הצוות הרפואי מהסטנדרט הרפואי המקובל. חשוב כי הסטנדרט הרפואי המקובל כפי שמצטייר על ידי המומחה הרפואי, ייתמך בספרות רפואית כגון : ספרים רפואיים חשובים בתחום, פרסומים של מאמרים רפואיים, הנחיות רפואיות של משרד הבריאות וכדומה.
האם החריגה של הרופא מהסטנדרט הרפואי המקובל גרמה לפגיעה במטופל ?
נקודה חשובה אליה יש להתייחס בחוות הדעת היא הקשר הסיבתי. משמעות הדבר היא, האם החריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל היא שגרמה לנזק של המטופל. ייתכנו מקרים שבהם הצוות הרפואי חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל, אך לא נגרם נזק, או שהנזק למטופל נגרם כתוצאה מדבר אחר, שאינו קשור לחריגה מהסטנדרט. לכן חוות דעת מומחה צריכה להכיל, בין היתר, הסברים הקושרים את אזלת ידו של הצוות הרפואי לפגיעה.
מי מוסמך לתת חוות דעת מומחה ?
חוות דעת מומחה צריכה להינתן על ידי מומחה בתחום הרפואי הרלבנטי. מומחה ייחשב שכזה באמצעות שילוב של ניסיון אקדמי וניסיון מעשי. חוות דעתו של המומחה נחשבת כעדות בשבועה בבית המשפט, ועל המומחה להצהיר כי הוא מודע לכך. ייתכנו מקרים, בהם המומחה יצטרך להגיע לבית המשפט ולהיחקר על שכתב בחוות דעתו. ככל שמקרה הרשלנות הוא פחות כללי ומשתייך לתחום מסוים יותר, כך רצוי שהמומחה יהיה שייך לתחום מסוים זה. למשל : מקרה של רשלנות הקשורה לכף יד, יהיה נכון יותר לבקש חוות דעת ממומחה בתחום כף היד ולא מאורתופד כללי.
מתי אין צורך בחוות דעת מומחה ?
כאמור, "המוציא מחברו עליו הראיה". מדובר בכלל ראייתי הקובע כי על התובע להוכיח את טענותיו. לעיתים רחוקות, הרשלנות הרפואית היא מובנת מאליה, כך שאין צורך בחוות דעת מומחה. כלל זה נקרא "הדבר מעיד על עצמו". לכלל זה שני מרכיבים בסיסיים:
רק לרופא או לצוות המטפל היתה שליטה על מה שגרם לפגיעה.
הפגיעה הייתה יכולה להיגרם רק עקב החריגה של הרופא מהסטנדרט המקובל.
המשמעות המשפטית היא, שבמידה ואכן ייקבע ש"הדבר מדבר בעדו", במקום שתהיה חובה על התביעה להוכיח את הרשלנות, נטל הראיה יעבור להגנה, ויהיה עליה להוכיח שלא הייתה רשלנות רפואית.